קידוחים ומאגרים
הקמת קידוח מים בערבה היא משימה מורכבת הכוללת שלבים רבים:
1. בחירת מקום לקידוח בהתאם לדרישות צרכנים ולשיקולים הידרולוגים של פוטנציאל הפקה
2. תכנון הקידוח על ידי מהנדס קידוחים של מקורות
3. קבלת היתרים לקידוח מהרשויות השונות בהן רשות המים, רשות הטבע והגנים, צה"ל ועוד
4. ביצוע הקידוח (עבודה המתבצעת ע"י צוות של מספר אנשים העובדים יום ולילה ברציפות, פרט לשבת). במהלך הקדיחה ישנו גיאולוג המפקח על הקידוח ואוסף דגימות סלע מעומקים שונים. הדגימות הללו מייצגות את מבנה השכבות בתת הקרקע, ועל פיהן נקבע עד לאיזה עומק יקדח הקידוח וכן מבנה הקידוח. אל תוך קדח הקידוח מוכנס צינור, בהתאם למבנה השכבות בתת הקרקע נקבע באיזה עומקים יוכנס "צינור עיוור" ללא חריצים (בשכבות שאינן מכילות מים) ובאילו עומקים יוכנס צינור מחורץ (בשכבות מכילות מים). לעיתים, לפני קביעת מבנה הקידוח, מבוצעת בדיקה חשמלית שבוחנת את איכות השכבות ואיכות המים בשכבות בעזרת לוגים חשמליים. לוגים חשמליים הינו הליך בדיקה שנועד לבדוק את התכונות הפיזיקליות של הסלעים כגון אקוסטיות, רדיואקטיביות, סוג הסלע, סוגי הנוזל שבסלע ועוד. בדיקה זו מאפשרת לדעת ברמת סבירות גבוהה יותר האם שכבות הסלע דרכן נקדח הקידוח, הן בעלות תכונות הידרולוגיות טובות או לא והאם המים הנמצאים בשכבות אלו מלוחים או מתוקים. בדיקת הלוגים החשמליים מבוצעת על ידי חברת "מצדה", המבצעת בדיקות דומות גם בקידוחי גז ונפט בארץ, בעזרת אלקטרודות המוכנסות אל הקידוח ומודדות בו את הפרמטרים השונים הרלוונטים למדידה בקידוחי מים.
5. שאיבות ניסיון וביצוע מבחנים הידרולוגים לאחר סיום הקדיחה, הכנסת הצינורות ושטיפת הקידוח מכל הבוץ ושאריות חומרי הקדיחה, מתקינים משאבה זמנית עם גנרטור נייד ובעזרתם מבצעים שאיבות ניסיון ומבחן הידרולוגי. מטרת שאיבת הניסיון היא לאפשר למהנדסי המים של מקורות לבצע תכנון מדויק ואופטימאלי של המשאבות ושל ציוד השאיבה שיותקנו בקידוח באופן קבוע, ומכאן חשיבותן הרבה. מטרת המבחנים ההידרולוגים היא מתן המלצות לגבי עומק מיקום משאבה, ספיקה מכסימלית ותפוקה שנתית. שאיבות ניסיון מתבצעות לא רק עבור קידוחים חדשים, אלא גם עבור קידוחים שעברו שיקום, כדי לקבל משוב מיידי על פעולות השיקום של הקידוח. המבחן ההידרולוגי מבוצע על ידי שאיבת מים דרך הקידוח בספיקות שונות ומדידת השתנות מפלס המים בקידוח לאורך זמן השאיבה וכן מדידת זמן החזרה של המפלס לגובהו הראשוני לאחר הפסקת השאיבה. שאיבת הניסיון נמשכת מספר ימים, ואילו המבחן ההידרולוגי מבוצע לקראת סוף שאיבת הניסיון. במסגרת המבחן ההידרולוגי מבוצעות גם בדיקות כימיות של איכות מי הקידוח.
6. הכנסת משאבה וחיבור למערכת המים בהתאם לספיקה הנדרשת, ולתוצאות המבחן ההידרולוגי נבחרת ומוכנסת משאבה אל תוך הקידוח. הקידוח מתחבר למערכת המים האזורית או מופנה תחילה לטיפול/סינון מקדים וממנו מוזרם למערכת המים האזורית.
ו... הקידוח מוכן ופעיל.
שיקום קידוחי מים
[מתוך אתר מקורות]
מים מתוקים מסופקים בישראל משלושה סוגים של מקורות: מים עיליים (נחלים, מאגרים), מים מותפלים ומי תהום. מי תהום מהווים כשליש ממקורות המים בישראל, ובכמה אזורים בארץ הם מקור המים היחיד באזור (לדוגמה בערבה, בבקעת הירדן ועוד).
חברת שח"מ מקורות מבצעת קידוחי מים עבור חברת מקורות ועבור חברות נוספות רבות במשק הישראלי. קידוחי מים הם אחד מתחומי הליבה של החברה, שמאז קום המדינה, קדחה כ-2,500 קידוחים לאיתור ולשאיבת מי תהום, מתוכם כ-1,200 הם קידוחים פעילים.
כמו כל מתקן הנדסי גם הקידוחים זקוקים לשיקום תקופתי. לאורך השנים ביצעה חברת שח"מ מקורות פעולות לשיקום קידוחים כדי לשפר את ספיקת המים הנשאבת מהם.
תועלות נוספות של שיקום הקידוחים הן:
- החזרת ספיקה שאבדה
- הוזלה משמעותית בעלויות השאיבה
- הארכת החיים של הקידוח הקיים
- פתרון בעיות באיכות המים
שיקום קידוח מתבצע בשתי שיטות עקריות :
שיקום קידוח מכני: מתבצע באמצעות עזרים מכניים כדוגמת סילון מים, בוכנות מיוחדות, שאיבה באוויר דחוס.
שיקום קידוח כימי: מתבצע באמצעות החדרת כימיקלים (בעיקר פוליפוספטים וחומצות) לקנה הקידוח ושאיבתם לניקוז.
כלומר, גם לאחר השלמת הקדיחה וחיבור הקידוח למערכת המים האזורית ממשיכים כל העת לעסוק בתחזוקה שוטפת של הקידוח.
עקב מליחות והרכב המים באקוויפרים העמוקים בערבה (כורנוב ויהודה) ישנה הרעה ודעיכה של הקידוח משנה לשנה וממוצע "החיים" של הקידוח הוא כ-25-30 שנה. ישנם קידוחים שגילם גבוה יותר, אך ככלל קידוחי המים בערבה שורדים פחות שנים מקידוחי מים באזורים אחרים בישראל.