מידע כללי
מאגרים לתפיסת מי שיטפונות
בנחלי הערבה המרכזית זורמים מי שיטפונות רבים. קו פרשת המים בערבה הוא בשלוחת נוצה, מדרום לנחל חיון. מדרום לקו זה זורמים מעט מי שיטפונות לים-סוף. מצפון לקו פרשת המים מתנקזים מי שיטפונות רבים לנחל ערבה וזורמים לים-המלח. נחל פארן הוא הגדול בנחלים המתנקזים לערבה: אגן הניקוז שלו משתרע על 3840 קמ"ר. לשני שליש משטח זה מתנקזות רמות הגיר של מרכז סיני ולשליש הנותר מתנקז חלק מהנגב, בין ההרהגבוה להרי אילת.
נחלי הנגב הגדולים האחרים שמתנקזים לערבה התיכונה הם: נחל נקרות, נחל חיון, נחל צין ונחל עשוש. בנוסף להם מגיעים לנחל ערבה נחלים קטנים יותר ממערב ונחלים גדולים ורבים המגיעים מהרי אדום שבמזרח
באופן טבעי, ללא התערבות האדם, מי הנחלים זרמו לנחל הערבה ודרכו לים-המלח.
מתוך כוונה לנצל את מי השיטפונות להעשרת מי התהום ולהעברת מים למערכות מי ההשקיה לשיפור המים המליחים, הוקמו בערבה חמישה מאגרים - מדרום לצפון
אחזקת המאגרים כרוכה בטיפול בבעיות מגוונות:
- מי השיטפונות נושאים עמם למאגר סחף המוערך בכ-10% -7 מנפח המים. הסחף מצטבר בקרקעית המאגר, מקטין את נפחו ועלול לגרום לסתימתו.
- עקב פעילות עוינת משטח ירדן, הונחו מוקשים ע"י צה"ל מוקשים בקרבת נחל ערבה למניעת חדירת מחבלים (1968). חלק מהמוקשים האלה עדיין נמצאים בשטח, נסחפים מדי פעם עם השיטפונות ועלולים להגיע אל המאגרים.
- כאשר המים עומדים במאגרים לאורך זמן צריך להקפיד ולמנוע את זיהומם ובנוסף צריך למנוע התפתחות אצות במים אלה.