קידוחים

הסכם השלום עם ירדן | מידע כללי | קידוחים |

קידוחים


במהלך שנות ההתיישבות בערבה בוצעו עבודות פיתוח גם ממזרח לנחל הערבה מעברלקו שביתת הנשק הרשמי עם ממלכת ירדן. עבודות אלה כללו הכשרות שטחים חקלאיים ועיבודם, קידוחי מים, הכנת תשתיות מים, כבישים וחשמל. דרך הפטרולים הביטחונית עברה בפועל כמה קילומטרים ממזרח לנחל הערבה. ההסכמות עם ממלכת ירדן היו בהבהרות ובשתיקה – מדובר בימים שבהם כיהנו בתפקידי מפתח משה דיין, שמעון פרס, אריק נחמקין, אריאל שרון ואחרים – כל אחד מהם בזמנו וכל אחד מהם  בתפקידו הרלוונטי.


הסכם השלום עם ירדן בשנת 1994 הסדיר את קו הגבול שבין המדינות, כש-14 קידוחים ותשתיתם – קווי מים, מערכות חשמל, כבישים ושטחים חקלאיים נותרו בתחום ממלכת ירדן.


הסכם השלום אפשר למדינת ישראל להמשיך ולהשתמש במים מקידוחים אלו ולפתח עוד 10.0 מיליון מ"ק בקידוחים בירדן. בתמורה מקבלים הירדנים כמות גדולה של מים הצפון הארץ.


בזמן חתימת ההסכם תפוקת 14 הקידוחים שנשארו לפעול בירדן וסיפקו מיםלישראל הייתה כ-5.5 מיליון מ"ק לשנה. באותו זמן שלושה קידוחים לא עבדו ולמעשה ננטשו מיד.


לאחר הסכם השלום בוצעו בשטח ירדן 5 קידוחים נוספים עבור ישראל. הקידוחים הוזמנו על-ידי חברת מקורות, תוכננו על-ידי תה"ל ובוצעו על-ידי קבלן ירדני בפיקוח תה"ל.


אנשי תה"ל ואנשי מקורות פועלים בשטח ירדן לפיקוח, לתפעול ולתחזוקה של המתקנים וכניסתם מתבצעת בתיאום ובאישור מראש וללא תקלות, גם בעת מתיחות.


קידוחי תצפית למעקב וניטור (קידוחים בקוטר צר לעומק של עד 200 מ' למעקב אחר גובה המפלס ואיכות המים), נשארו בתחום ירדן והשירות ההידרולוגי של מדינת ישראל עורך בהם מעקב אחת לשנה.


הירדנים עורכים, בשיתוף פעולה עם אנשי מקורות, מדידות מפלסים ואיכות מים באופן שוטף כדי לוודא תקינות הקידוחים שבתחומם.


המים השפירים שמקורם בירדן מסייעים במיהול ובהשבחת המים המליחים בצד הישראלי. המים מהקידוחים שבירדן חשובים ביותר להמשך הפקת המים לחקלאות בערבה הן מבחינת הכמות והן מבחינת האיכות.