שיקום קידוחים בערבה

בקידוחים פעילים ובקידוחים חדשים שטרם הופעלו יש לעיתים צורך לנקות את הקידוח, המסננות או סביבת הקידוח על ידי שימוש בחומצות שונות. פעולות ניקוי כימיות אלו נקראות "פיתוח" כאשר הן מבוצעות בקידוח חדש, ו"שיקום" כאשר הן מבוצעות בקידוח פעיל. ישנם גם שיטות ניקוי מכאניות- הכוללות ניקוי קידוחים בעזרת מברשות או שימוש בחומרי נפץ. ביולי 2012 בוצע שיקום בעזרת חומצה בקידוח עין יהב 16, במהלך העבודה אירע אסון עקב ריאקציה כימית עם החומצה שהוחדרה. באסון נהרג אדם אחד, ומספר אנשים נוספים נפצעו. בעקבות המקרה המצער החליטה חברת מקורות להפסיק באופן מיידי את כל הפעולות של שיקום ופיתוח קידוחים בעזרת חומצה. בעיקר מדובר בקידוחים בהם המים הם ארטזיים ומכילים גופרית, שני אלמנטים אלה בתוספת תסיסה של החומצה שהוחדרה הם שגרמו להתפרצות ולאסון. מקורות פנתה לחפש פתרון בטוח יותר שיאפשר שימוש בחומצה בקידוחים.

הפתרון שנמצא הוא שימוש ב "פקר" (Packer) של חברה אמריקאית בשם Baski– מעין מכשיר גומי ופלדה רב פעמי שמוחדר אל הקידוח וכאשר הוא מגיע לעומק מסוים, מנפחים אותו בהתאם לקוטר הקידוח והלחצים בתוך הקידוח. הפקר מאפשר לבודד את הנפח שמתחתיו לנפחים שמעליו, ובעצם יוצר הפרדה מלאה ומגן במידה ומוחדרת חומצה מתחתיו. לפקר זה ישנם שימושים נוספים, לדוגמה- הוא מאפשר לדגום מים בעומקים שונים של בקידוח מבלי שמים מעומק מסוים יתערבבו עם מים מעומקים אחרים.

בקידוח עין יהב 113 נעשה ניסיון עבודה ראשון עם הפקר, וניכרת הצלחה גדולה. הספיקה הארטזית בקידוח לפני הטיפול הייתה 30 מ"ק לשעה ולאחר הכנסת הפקר והחדרת החומצה הספיקה עלתה פי שלוש ל-90 מ"ק לשעה. בקידוח צפוי המשך פעולות פיתוח וניתן להניח שהספיקה תעלה עוד.
מתוכננת עבודה עם הפקר ב-6-7 קידוחים נוספים בערבה, לפעולות שיקום ופיתוח, לצורך לשיפור הספיקה באותם קידוחים.